The writerבית הספר בורגסמו היה אחד מבתי הספר היסודיים ברמה הנמוכה ביותר בעיר נורקופינג, שבדיה. התלמידים הבריזו משיעורים, הציונים היו נמוכים והמסדרונות היו בלגן מתמיד. אז כשתומס סטנברג קיבל את תפקיד המנהל בשנת 2009, הייתה לו עבודה קשה לפניו. אבל סטנברג הצליח למשוך את בית הספר מתחתית הדירוג בזכות כמה שינויים חשובים שביצע. ורק שנה לאחר כניסתו לתפקיד, בית הספר בורגסמו היה בין בתי הספר המצטיינים ביותר בעיר.
ימים ספורים בלבד לאחר שסטנברג קיבל את תפקיד המנהל בבית ספר בורגסמו, בית הספר קיבל את תוצאות הפניות של התלמידים שלו לבתי ספר תיכוניים. התוצאות של בית הספר היו הגרועות מבין כל בתי הספר בעיר, ואחוז התלמידים מבית הספר שלו שהמשיכו לתיכון היה 10 אחוז פחות מבית הספר השני הכי גרוע בעיר.
סטנברג החל מיד לחשוב כיצד יוכל לשנות את בית הספר שלו. ריכזנו כאן את השינויים היעילים ביותר שלו. הלוואי והיו מיישמים זאת בבתי ספר נוספים ברחבי העולם.
1. הסר פגישות מיותרות
סטנברג החל בביטול פגישות מיותרות למורים. פגישות גוזלות זמן רב, ולמורים אין די בכך. הוא צמצם את שתי הפגישות השבועיות לאחת, והפך אפילו את המפגש הזה לאופציונלי. המנהל הזמין פגישות לפי הצורך, והמורים עצמם הוסמכו להתקשר לפגישות אם הם חשים שיש צורך בכך.
"לא אכפת לי שמישהו ייעדר איזה יום כדי לשחק גולף. להיפך, אם המורים שלי ירגישו טוב וייהנו מתפקידם, התלמידים יהיו בעלי מוטיבציה רבה יותר והמורים יובילו אותם לתוצאות טובות יותר", אמר.
2. אחריות אישית יותר – פחות ניהול
סטנברג נתן למורים אחריות רבה יותר בתמורה לכך שציפה שהם יתפקדו היטב. הם התחילו להחליף זה עם זה שיעורים והצורך במורים מחליפים צנח. סטנברג גם הקל על המורים בכל הנוגע לאדמיניסטרציה, וחילק עבודה ניהולית בין המורים, כך שכל המורים לא היו צריכים לעשות הכל. הוא רצה שכל עובד יעשה את מה שהוא או היא הכי טובים בו. עד מהרה, כמות ההיעדרויות של המורים צנחה באופן משמעותי, וכך גם המתח שהיה קיים בין המורים.
3. לוחות זמנים משנות השמונים
סטנברג החליט לחזור לתוכניות של שנות השמונים להתמודד עם סחבת התלמידים. הוא דאג שההפסקות עבור כל התלמידים יתקיימו באותו זמן. זה הקל להבין אילו תלמידים מבריזים משיעורים, וזה גרם להברזות להיות פחות אטרקטיביות, מכיוון שלכולם היו שיעורים בו זמנית. כדי לפצות על נושאים שזמן הלימוד שלהם התקצר עקב לוח הזמנים החדש, סטנברג הכריז על יום באפר, פעם בחודש, שזהו יום שבו התלמידים יוכלו להשתמש בו כדי להדביק את הפער בכל המקצועות שבהן הם נמצאים בפיגור בחומר.
4. להניע תלמידים
במקום לגעור בתלמידים שהגיעו באיחור לשיעור, סטנברג שיבח את אלה שהגיעו בזמן. כל תלמיד גם קיבל גיפט קארד ביום הולדתו כל עוד הם לא איחרו לשיעור יותר משלוש פעמים בשלושת החודשים הקודמים. סטנברג גם חילק כרטיסי קולנוע לתלמידי החודש. התלמידים יכלו לזכות בפרס כמעט על כל דבר, ולא רק על ציונים. התוצאה הייתה חיובית באופן מפתיע. אפילו התלמידים הכי מבולבלים דאגו לקבל את הגיפט קארד שלהם, שאפשר להחליף אותו בגלידה במזנון.
בשנה אחת בית הספר בורגסמו עבר מתחתית הרשימה, למקום ראשון בדירוג המקומי, וציוני התלמידים שלו השתפרו משמעותית. גם מצבם של המורים השתפר. בסקר השנתי, רק 3 אחוז מהמורים בבורגסמו דיווחו כי תפקידם היה מלחיץ, לעומת 20 אחוז מהמורים בשאר העיר.
הדבר היחיד השלילי היה שסטנברג לפעמים התקשה לעמוד בתקציב מכיוון שהוא העסיק עובדים נוספים בעת הצורך.
למרות התוצאות הטובות של בורגסמו, אף אחד מבתי הספר השוודים האחרים לא קיבלו את המלצותיו של סטנברג. הוא שיתף את רעיונותיו עם מנהלים אחרים בבתי ספר בכנסים ברחבי שוודיה, אך ללא תוצאה.
"אנשים מקשיבים, מהנהנים ואומרים, 'הו, כמה מעניין'. אחר כך הם חוזרים הביתה ועושים בדיוק מה שעשו עד היום. בסוף זה קצת מעייף", הוא אומר.
מה אתם חושבים על רעיונותיו של סטנברג? האם הם יכולים לעבוד במקום שאתם גרים בו?
